מגילת אסתר היא הספר היחיד בתנ"ך בו מופיע המושג 'דת' בצורה נרחבת, ביחוד ביחס לעם היהודי ובאופן כללי כדת המלך. גם המושג 'יהודי' או 'יהודים' ככינוי לעם היהודי מופיע בהרחבה במגילת אסתר.
בתקופה בה אנו חיים ישנה הבחנה בין 'דתי' לבין 'יהודי' או 'ישראלי'. הבחנה זו בטעות יסודה. מרן הראי"ה זצ"ל לימדנו שחלוקה מגזרית בישראל היא רעה חולה. כך גם הטעות הקשה בכל שאנו משתמשים בביטוי 'דת' ביחס לתורת ישראל.
דת היא מושג מצמצם וממעיט את היהדות שהיא "מגלה את האידאה האלוקית בעולם, שהיא הרבה יותר גדולה ומקיפה את החיים על כל רבדיהם".
בביאור זה אנו מראים כיצד סיפור המגילה כולו שוזר בתוכו את היחס שבין דת ליהדות ומגלה לנו מהי יהדות.