מיוחד הוא חג השבועות בכך שהתורה איננה מציינת מה מהותו של החג ומה התאריך המדויק בחודש שבו הוא חל. יום זה נקבע כסיום של ספירת העומר עַד מִמָּחֲרַת הַשָּׁבָּת הַשְׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'.... וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֲקַת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם. (ויקרא כג, טז, כא)
חכמינו קבעו שבאותו היום בדיוק היה גם מעמד הר סיני ולכן הם הגדירו יום זה 'חַג הַשָׁבוּעוֹת הַזֶּה זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵינוּ'. אכן, התורה מחברת תמיד בין עונות השנה של הטבע הקיים בארץ ישראל לבין הימים שבהם היו אירועים מיוחדים לעם ישראל. לכן תקנו חכמים לקרוא בתורה את מעמד הר סיני בפרשת יתרו.
בחוברת זו מספר מאמרים על מעמד הר סיני, לוחות הברית וחג השבועות, כולם בהשראת פירוש רש"י (חלק מהמאמרים מופיעים בספר 'פניני רש"י' על ספר שמות). בנוסף לכך, נהגו ברבות מעדות ישראל לקרוא בחג השבועות את מגילת רות. חכמינו נתנו מספר סיבות למנהג זה. כולן קשורות לאירועים ולזמן המיוחד של החג. בחוברת זו מוגשת מגילת רות עם פירוש רש"י ונלווה עליהם ביאור מיוחד : 'חוט של חסד' שמו, המבאר כיצד 'חוט של חסד' שוזר את המגילה כולה, מתוך חיבור מיוחד בין המנהיג בועז לבין רות הגיורת מארץ מואב.
מתוך סיפורה של המגילה אנו למדים מהי מנהיגות יהודית וכיצד דוד המלך בא מתוך הזיווג המיוחד שבין בועז ורות. החיבור שבין מעמד הר סיני וקבלת התורה לבין מגילת רות עליה אמרו חכמים שכולה חסד, הוא זה שמלמד אותנו מה משמעותו של הביטוי 'תורת חסד' שנאמר על התורה כולה